!להלאים את הרומנטיקה
המשבר שאליו הוביל אותנו הקפיטליזם הנאו-ליברלי מוכיח את כשלון “כלכלת השוק” ואת הצורך בפיקוח ותכנון ממשלתי. אך בעוד שכל העולם עושה צעדים קטנים אך חשובים בכיוון זה, מפתיע שהמחנה הסוציאל-דמוקרטי לא דורש הקמת שירות שידוכים ממשלתי, שיאפשר הישגים חברתיים חשובים וחסרי תקדים.
בעוד שהכל מכירים, לפחות במידה מסויימת, בכך שדרוש פיקוח על השווקים, בתחום הרומנטי ישנו לא רק ג’ונגל אלא למעשה אנארכיה מוחלטת, ניצול, חוסר התחשבות, גזענות ואפליה על רקע מעמדי הם למעשה דבר שבשגרה. רגשות של תסכול וחוסר מיצוי עצמי שכיחים בקרב פנויים וגם בקרב מי שנמצאים בקשר זוגי. למרות שכל אחד מן ה “שחקנים” פועל לטובת עצמו, “היד הנעלמה” נכשלת שוב ושוב. התערבות הממשלה היא לא רק רצויה, אלא גם הכרחית! למעשה איני רואה כל דרך אחרת לפתור בעיות חברתיות חמורות מסויימות.
אני מציע ששרות שידוכים כזה יהיה כלי לשיפור רמת חייו של האזרח, להכוונה, ולביצוע מדיניות חברתית מתוכננת. לפניכם מספר קטן של דוגמאות לאופנים שכלי כזה יוכל לשרת את החברה, אך בטוחני שאם נעשה שימוש במומחים בתחומי הפסיכולוגיה, סוציולוגיה, ומדעי התנהגות אחרים, יעמוד לרשותנו כלי שאי אפשר להפריז בחשיבותו לצורך מאבקינו לחברה צודקת ושוויונית יותר.
המציאות בה עשירים מתחתנים עם עשירים ועניים מתחתנים עם עניים הופכת את החזון של צמצום פערים לרחוק יותר. שרות הרומנטיקה יהיה כלי ראשון במעלה לצמצום פערים. יוצעו בו שידוכים חוצי-מעמדות שיקנו יתרון לצעירי השכבות החלשות. הגיוני שיועדפו זיווגים חוצי מעמדות. מי שיסרב/תסרב להכיר בני/בנות זוג ממעמדות נמוכים באופן חוזר ונשנה (מעתה והלאה אשתמש בלשון זכר לצורך נוחות הקריאה ומפאת אופיה השובניסטי של השפה העברית) נוכל לסמן אותו כגורם מפריע ולהטיל עליו סנקציות מתאימות.
עניין שני הוא הגזענות: אפלייה על רקע גזעי נחשבת בלתי מקובלת לחלוטין בכל מקום ציבורי, אך היא מותרת ואפילו נורמטיבית כשזה מגיע לתחום הרומנטי. הממשלה צריכה לתמרץ נישואים בין עדות ועמים שונים, כל זוג כזה מקרב את החלום של שלום במדינת רווחה שהיא גם מדינת כל אזרחיה.
עניינים הקשורים בתכנון דמוגרפי: הסוציאליזם הביא את הבשורה של פנסיה לכל, המאפשרת לכל פועל קיום בכבוד עד לסוף ימיו. לאורך השנים נתקל המודל בקשיים ביישום: איך אפשר לחסוך לטווח כה ארוך בלי להיות קורבן פוטנציאלי לסיכוני השוק ולספקולנטים? הפתרונות שנוסו עד היום הם ביטוח לאומי ממלכתי שהוא חובה לכל, פיקוח על קרנות הפנסיה וערבות מדינה ישירה או מרומזת, כשהקרנות חייבות להשקיע אחוז מסוים באגרות חוב ממשלתיות. אחת הבעיות שהתגלו היא שהחוסך למעשה תלוי בצמיחה, גביית מיסים ויצרנות עתידית, שאין סוף גורמים עלולים לסכן אותה. אחד מהם הוא שירידה בקצב הריבוי הטבעי יוצר אוכלוסייה מתבגרת הנתמכת על ידי מספר מצומצם של אנשים בגיל העבודה. אנשים אלו עלולים להגר בגלל נטל המס הגבוה ולהשאיר את הנטל על מספר מצומצם עוד יותר של משלמי מיסים. תכנון מרכזי יכול לחזות ולפתור בעיה כזאת מראש, על ידי תמרוץ ילודה בגיל מוקדם או מאוחר יותר.
אלו רק מספר דוגמאות, על קצה המזלג, לשימושים חיוביים לשרות כזה.
מערכות יחסים רבות מתבססות מלכתחילה על חוסר שוויון, ויחסי ניצול ותלות. בנוסף, מקרים של רווקות מאוחרת, הרבה פעמים ללא כל סיבה אובייקטיבית, מעמידים בסכנה את אושרו של הפרט, וגורמים לבעיות הנוגעות לכלל החברה כגון עלייה בפשיעה. הסיפוק של הפרט מהקשר הזוגי שלו חשוב לרווחתו לא פחות מעבודה בכבוד, בטחון תעסוקתי, חינוך ובריאות זמינים. מדוע דווקא כאן המדינה נמנעת מלהתערב? האם מטרת מדינת הרווחה לספק רווחה חומרית בלבד?
וגם אם לדעתכם שרות כזה יהיה פולשני מדי לצנעת הפרט, מדוע שנשאיר תחום כל כך חשוב ללא כל פיקוח כלל? הרי מדינת הרווחה לא רק יכולה אלא גם צריכה להתערב, במידת הצורך, במקום שבו הדבר חיוני לתועלת החברה.
מאיר ברסלויער.
מאיר,
אתה לא מכיר אותי, אבל לצורך תגובה זו רק אציין שאיני סוציאליסט כלל וכלל, ובהרבה תחומים אני נוטה להסכים עם רבים מההצעות האופרטיביות הנובעות מליברטריאניזם. אבל מה שתמיד משגע אותי, זה ההרגל הכה-ישראלי הזה להשטיח את הדיון בנושא חשוב עד כדי גיחוך.
האם הקורא אמור להסיק ממה שכתבת, שניתן להפריך השקפת עולם פוליטית/כלכלית/חברתית וכיו”ב על ידי הגחכתו, דרך שימוש בדוגמא לא רלוונטית שנבחרה בקפידה? אקח את הסיכון הפרוע שבתור ליברטריאן אתה – כמו כמעט כל ליברטריאן שפגשתי – חושב שאתה אדם יחסית אינטלגנטי, המוקף בהרבה חשיבה פשטנית, סיסמאות ועדריות. אז למה לא להתעלות מעל הנטיה הזו, ולשטוח טיעונים חפים מכשלי הגחכה ודחליל (לינקים בהמשך)? כשאתה לא עושה את זה, אתה יוצא “דמגוג בשקל” (הא לך סיסמא נפוצה, אבל אני מקווה שאתה מבין למה הכוונה) לא פחות מסוציאליסט שמצביע על משפחה חסרת אמצעים ומנכ”ל, ומסיק מהם תורה כלכלית שלמה.
לקריאה נוספת:
כשל לוגי – בשם הלעג:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A9%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%A2%D7%92
כשל לוגי – דחליל:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C_%28%D7%9B%D7%A9%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%29
מאיר:
איחרת ב2500 שנה.
ב390 לפנה”ס כותב אריסטופנס את “קונגרס הנשים”, בו מוצע משטר כה אגליטרי עד ש…
בעצם אצטט את התרגום היותר עדכני:
Praxagora:
No, there’ll be no need to draw any funds. He’ll be able to sleep with her for free. No charge, no price. These girls will also become part of the common property law. Men will be able to sleep with them whenever they want and, if they want, make babies with them.
615
Blepyrus:
Well! In that case, every man will be running to the prettiest girl for his fuck.
Praxagora:
No, all the ugly ones and the ones with the twisted noses will stand next to the cute ones; and if the man wants the cute one he’ll have to fuck the ugly ones first.
Blepyrus:
By Zeus, Praxagora! What about us, oldies? If we’ve got to go with the ugly ones first, by the time we get back to the cuties, our cocks would be useless. There’ll be nothing left in them.
Praxagora:
Hahaha! Don’t worry, sweetheart, they won’t be fighting over you. Don’t ever be afraid of that.
Blepyrus:
Fight? What do you mean fight?
Praxagora:
I mean, the cute ones. They won’t be fighting to fuck with you. Anyhow, this problem about a useless cock… it’s there already with you, isn’t it?
Blepyrus:
How wise you are about your own, womanish affairs. You’ve got it worked out so that no woman’s hole is left empty but what about the men? What are you doing about us, because, as I see it, the cute women will go right past us ugly ones and go fuck with the handsome ones.
Praxagora:
The ugly men like you should follow the cute bums when the dinner party is over and watch where they take their public walks because my laws will prohibit the tall and beautiful women to sleep with those young men unless they first serve the wishes of you, the ugly and the short.
630
Blepyrus:
Hahaha! So now ugly-nosed Lysicrates will be lifting his nose up in pride along with all those perfectly-nosed handsome youths! Oh my!
Neighbour:
By Apollo, that’s right! What a great idea and how Democratic! What a laugh it would be when a bright young stallion, wearing his golden rings is told by someone wearing crude clogs, “hey buddy, hold on a while, wait till I’m finished and then I’ll let you have the leftovers!”
כמו שאמר החכם באדם – אין כל חדש תחת השמש.
http://bacchicstage.com/WomenInTheParliament.htm
אתה צודק, הקטע שכתבתי הוא קטע הומוריסטי (לפחות בעיני עצמי) שאינו מכיל טיעונים כלשהם.
מצד שני כשאני קורא את הפרסומים של הקיצוניים שבצד הנגדי, למשל בטאון “זו הדרך” של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, יש שם דעות שאינן רחוקות באופן קיצוני מ”איש הקש” אותו תקפתי לדוגמא הראיון “על מונדיאל, כדורגל וקפיטליזם” שקובע כי “קיים קשר ההולך ונרקם בין הון לכדורגל” (עמוד 4)
http://www.maki.org.il/images/g27_2010.pdf
תני-
לאחר קריאת דבריך עולה בי החשש שלא הבנתי את המאמר לעומקו. האם תוכל להצביע על המקומות המדויקים שבהם נעשה שימוש באד רדיקולום ובכשל הדחליל?